משפך הפרדה פלסטיק
2. משפך פה גדול: 90 מ"מ/170 מ"מ/210 מ"מ/260 מ"מ
3. משפך בעל פה רחב: 150 מ"מ/200 מ"מ/250 מ"מ/300 מ"מ
*** מחירון עבור השלם לעיל, שאל אותנו כדי לקבל
תיאור
פרמטרים טכניים
A פלסטיק משפך הפרדה, הידוע גם כמשפך מחיצה או משפך מחלק, הוא מנגנון מעבדה המשמש בעיקר להפרדה של נוזלים בלתי ניתנים לערבל, כגון שמן ומים, באמצעות תהליך של מיצוי נוזל-נוזל. כשמדובר בגרסה הפלסטית של המשפך הזה, הוא מציע מגוון יתרונות שהופכים אותו לבחירה פופולרית במעבדות מודרניות.
משפכי הפרדה מפלסטיק הם קלים ועמידים, ומספקים חלופה חזקה לדגמי זכוכית מסורתיים מבלי להתפשר על הפונקציונליות. הם מעוצבים עם צוואר צר ועצור בתחתית לשליטה מדויקת על שחרור הנוזלים המופרדים, תוך הבטחת שפיכה ובזבוז מינימליים. החומר הפלסטי מספק גם עמידות כימית משופרת, מה שהופך אותו למתאים לשימוש עם מגוון רחב יותר של ממיסים וריאגנטים שעלולים להגיב עם זכוכית או לשתות.
יתר על כן, משפכי הפרדה מפלסטיק הם בדרך כלל פחות שבירים מזכוכית, מה שמפחית את הסיכון לשבירה וסכנות הקשורות לרסיסים חדים. הם קלים יותר לניקוי ולתחזוקה, ולרוב כוללים משטחים חלקים המתנגדים להצטברות שאריות. בנוסף, הם חסכוניים, ומספקים פתרון חסכוני למעבדות הדורשות שימוש תכוף בציוד זה.
מפרטים
משפך משולש
משפך פה גדול
משפך בעל פה רחב
יישומים במדעי הסביבה
בעוד הפלסטיק משפך הפרדהאסור להשתמש ישירות על דגימות קרקע, תפקידו בהכנה וטיהור של תמציות הוא חיוני להבנת אופי והיקף זיהום הקרקע. על ידי אספקת דגימות נקיות ומרוכזות, החוקרים יכולים להשתמש בטכניקות אנליטיות אחרות בצורה יעילה יותר, מה שמוביל לתובנות מדויקות יותר ומעשיות יותר לגבי בעיות זיהום קרקע.
על חקר זיהום קרקע
מחקר זיהום קרקע מתמקד בהבנה, הערכה והפחתה של מזהמים בקרקע המהווים סיכונים לבריאות האדם ולמערכות האקולוגיות. זה כרוך בזיהוי מקורות מזהמים, כגון מתכות כבדות, חומרי הדברה, מוצרי נפט ופסולת תעשייתית. מדענים חוקרים את התנהגותם של מזהמים אלו באדמה, כולל הניידות, הזמינות הביולוגית והפוטנציאל להצטברות ביולוגית שלהם. המחקר כולל גם פיתוח טכניקות תיקון יעילות, כמו פיטורמדיה, ייצוב כימי ושטיפת אדמה, כדי להסיר או להפחית מזהמים. בנוסף, מודלים להערכת סיכונים מנבאים את הסבירות והחומרה של השפעות שליליות, ומנחים אסטרטגיות מדיניות וניהול להגנה על משאבי הקרקע.
זיהוי של זיהום פוטנציאלי
- הצעד הראשון בחקר זיהום הקרקע הוא זיהוי מקורות זיהום פוטנציאליים. זה כרוך באיסוף מידע על היסטוריית השימוש בקרקע, מזהמים פוטנציאליים וכל הערכות או תקריות סביבתיות קודמות באזור. חוקרים יכולים גם לערוך ראיונות עם תושבים מקומיים, לסקור היתרים סביבתיים ולבחון מאגרי מידע ממשלתיים על פעילויות תעשייתיות קודמות, נוהלי סילוק פסולת ושיטות עבודה חקלאיות שהיו עלולות להוביל לזיהום קרקע.
חקירה ודגימה בשטח
- לאחר זיהוי מקורות זיהום פוטנציאליים, נערכות חקירות בשטח כדי לצפות ולתעד כל סימן גלוי לזיהום, כגון שינוי צבע, ריחות או שינויים בצמחייה. לאחר מכן, פותחת תוכנית דיגום לאיסוף דגימות קרקע מעומקים ומיקומים שונים בתוך אזור המחקר. תוכנית זו לוקחת בחשבון גורמים כמו סוג הקרקע, טופוגרפיה, תנאי מזג האוויר ומסלולים אפשריים לנדידת מזהמים.
- דגימות קרקע נאספות באמצעות כלים וטכניקות מיוחדות כדי להבטיח שהן מייצגות את האזור הנחקר. דגימות אלו מועברות לאחר מכן למעבדה לניתוח.
ניתוח מעבדה
- במעבדה, דגימות קרקע עוברות סדרה של בדיקות לקביעת נוכחות, ריכוז ופינוי של מזהמים. בדיקות אלו עשויות לכלול ניתוח כימי למתכות, תרכובות אורגניות ומזהמים אחרים, כמו גם בדיקות פיזיקליות וביולוגיות להערכת תכונות הקרקע כגון pH, תכולת לחות ופעילות מיקרוביאלית.
- השיטות האנליטיות בהן נעשה שימוש הן רגישות וספציפיות ביותר, עם מגבלות זיהוי לרוב בטווח חלקים למיליארד (ppb) או חלקים לטריליון (ppt). זה מבטיח שאפילו רמות נמוכות של זיהום ניתן לזהות ולאפיין.
פרשנות נתונים והערכת סיכונים
- לאחר ניתוח מעבדה, הנתונים מתפרשים כדי להבין את אופי והיקף זיהום הקרקע. זה כרוך בהשוואה בין רמות המזהמים שזוהו לתקני איכות קרקע או קווים מנחים שנקבעו כדי לקבוע אם הם מהווים סיכון לבריאות האדם או לסביבה.
- הערכות סיכונים נערכות כדי להעריך את הסבירות והחומרה של השפעות שליליות שעלולות להתרחש עקב זיהום קרקע. הערכות אלו לוקחות בחשבון גורמים כגון מסלולי חשיפה (למשל, בליעה, שאיפה, מגע עורי), קולטנים רגישים (למשל, ילדים, נשים בהריון), והפוטנציאל להגירה של מזהמים למי תהום או מים עיליים.
הקלה ותיקון
- בהתבסס על תוצאות הערכת הסיכונים, ניתן להמליץ על צעדי הפחתה להפחתת הסיכונים הקשורים לזיהום קרקע. אמצעים אלה עשויים לכלול הסרת אדמה מזוהמת, מכסה או בידוד שלה, או טיפול בה כדי להפחית את ריכוז המזהמים.
- טכנולוגיות השיקום משתנות בהתאם לסוג וריכוז המזהמים, כמו גם לתכונות הקרקע ולתנאים ספציפיים לאתר. כמה טכנולוגיות שיקום נפוצות כוללות חפירה וסילוק, מיצוק/ייצוב, חמצון/הפחתה כימית וטיפול ביולוגי.
ניטור והערכה
- לאחר השיקום, מתבצעות פעולות ניטור והערכה כדי להבטיח שהאמצעים שננקטו יעילים בהפחתת זיהום הקרקע והסיכונים הנלווים. זה עשוי להיות כרוך באיסוף וניתוח של דגימות קרקע נוספות, ביצוע בדיקות באתר ומעקב אחר איכות מי התהום.
- תוצאות הפעילויות הללו משמשות להערכת הצלחת מאמצי השיקום ולביצוע כל ההתאמות הנדרשות לאמצעי ההפחתה.
מחקר ופיתוח
- מאמצי מחקר ופיתוח מתמשכים מתמקדים בשיפור טכנולוגיות הערכת זיהום קרקע ותיקון. זה כולל פיתוח שיטות ניתוח רגישות ומדויקות יותר, זיהוי מקורות זיהום חדשים וחקירת טכנולוגיות טיפול חדשניות.
- בנוסף, חוקרים פועלים להבין טוב יותר את התנהגותם של מזהמים בקרקע, כולל נדידתם, השינוי והזמינות הביולוגית שלהם. מידע זה הוא קריטי לפיתוח אסטרטגיות אפקטיביות לניהול סיכונים ולהבטחת הגנה ארוכת טווח על משאבי הקרקע.
תכונות עיצוב
הפלסטיק משפך הפרדה, כלי חיוני במעבדות כימיות, בולט בעמידות הקורוזיה יוצאת הדופן שלו. שלא כמו דגמי זכוכית מסורתיים, משפכי הפרדה מפלסטיק עשויים מחומרים כגון פוליפרופילן, פוליאתילן או פולי-טטרה-פלואורואתילן (PTFE), אשר מטבעם הם בעלי יציבות כימית גבוהה.
פלסטיקים אלו עמידים בפני קשת רחבה של חומצות, בסיסים, ממיסים וכימיקלים אגרסיביים אחרים הנפוצים בתהליכי מיצוי נוזלים-נוזלים. אינרציה כימית זו מבטיחה שהמשפך שומר על שלמותו המבנית ויעילותו התפעולית, גם כאשר הוא נחשף לחומרים קשים שעלולים לחרוט או לשבור זכוכית.
יתר על כן, הם מתוכננים לעמוד בתנודות טמפרטורה מבלי לפגוע בתכונות העמידות בפני קורוזיה שלהם. חוסן זה הופך אותם למתאימים ליישומים הדורשים חימום או קירור של תערובות תגובה, מה שמבטיח הפרדה בטוחה ויעילה של נוזלים בלתי ניתנים לערבב.
תגיות פופולריות: פלסטיק משפך מפריד, יצרני פלסטיק משפך מפרידים, ספקים, מפעל
זוג
מתלה משפך נפרדשלח החקירה